מכל מצולמיי השכלתי, אפילו מאלה בני השלוש.
אספתי לך כמה תובנות כאלה, פשוט, קצר וקולע.
קבלי:
- תמיד יש פתרון, גם אם הוא לא בידיים שלנו,
למישהו אחר יש את התשובה.
אל תתביישי לבקש עזרה. - הדרך להתגבר על חוסר אונים וחרדה הוא להחזיר לידינו את השליטה.
גם אם זה בעזרת הדבר הכי קטן או הכי שולי בעולם.
לאחרונה גיליתי שאפילו שעון מעורר יכול לעשות פלאים בשליטה על חוויה מאתגרת במיוחד…
איך שליטה מתחברת לצילומי תדמית?
איך להתגבר על חרדת צילומים?- לקריאה לחצי כאן - חיוך הוא מדבק, בדיוק כמו פיהוק.
- הצצות אל 'מאחורי הקלעים' של העשייה שלנו יותר מעניינות מהתוצרים עצמם.
- אור זה לא רק תאורה.
האור הפנימי שלנו מחבר אנשים לתדר שלנו, משם נוצר החיבור המדויק עם האנשים הנכונים לנו. - גם אנשים מופנמים ושקטים מאד, רוצים להיות כמו כולם.
הם רק מבקשים לעשות את הדברים 'בדרך שלהם'.
את זה דרך אגב למדתי מבר מצווש שצילמתי, שלא הסכים בכלל לעשות אירוע ובסוף נהנה ממנו מאד, ואמר בנאום שלו 'תודה שאיפשרתם לי לעשות את זה בדרך שלי'. - אנשים מתחברים לאנרגיה שלנו, וזה מתחיל מחיוך אמיתי.
איך משיגים חיוך אמיתי ופשוט בתמונות?
להורדת המדריך: איך לצאת פוטוגנית בכל תמונה – לחצי ממש כאן! - תחומי העניין הכי מוזרים שלנו, הדברים שהכי מלהיבים אותנו, אבל גם ממש מביך לנו לספר עליהם,
הם בדיוק קלף הג׳וקר שיש לנו, כשאנחנו רוצים להתחבר באמת לאנשים, ולהגדיל את הכמות האנשים שמכירים אותנו ובוחרים לקנות דווקא מאיתנו, ולא מהמתחרים שלנו. - פרפקציוניזם זאת חרדה.
כמי שסובלת כבר שנים מהבעיה, אני שמחה לשתף אותך במנטרה שלי:
'זה לא צריך להיות מושלם, זה צריך להיות קיים'.
(עובד פלאים על עור הפנים! תנסי..) - אחרי שאנשים מתעייפים מהאחזקה האסופה שלהם, אחרי שמורידים קצת את המסכות והמגננות, או אז
האותנטיות והכנות יוצאים החוצה לחגוג!
ד"א- בדיוק בנקודה שבה יורדות המגננות, יוצאות התמונות הכי טובות! - בא לך בונוס? יאללה בכיף:
אין פזמון – תרקדו.
ריקוד משחרר לחץ.
כשאת לא מוצאת את עצמך, כשאת מוצפת או לחוצה,
עזבי אותך מהמילים הגדולות כמו ספורט או 'פעילות אירובית',
פשוט תרקדי, אפילו רק לצלילי שיר אחד,
אפילו רק עם עצמך בסלון
עובד. באחריות!
בתמונה: הודיה מולאי, לשמרית ברק
איכשהו תמיד בסטים שלי רוקדים בסוף, לא ברור לי איך זה קורה.. 😉
ושנדע למצוא בתוכנו את הקסם,
יעל רביד
הקסם שברגע
